מאמרים ורשימות
סדנה לדיני מחשבים
החוק נגד "דואר זבל"
זכויות יוצרים באינטרנט
ארכיב מסמכים סרוקים
"טיפים" לחוזים טכנולוגיים
רישוי תוכנה - עקרונות
הפרת חוזה מחשוב-פיצויים
הסכם תחזוקת תוכנה-דוגמה
הסכם רשיון לתוכנה - דוגמה
נאמנות לתוכנת מקור-דוגמה
הסכם ליועץ מחשוב - דוגמה
תוכנות מקור - הבהקים
אופן הרישום של מאגרי מידע
החתימה האלקטרונית
מי צריך "עו"ד למחשבים" ?
תקנון אינטרנט - דוגמה
בל"ל ופרטיות הרמטכ"ל
יגאל עמיר באינטרנט
חוק חובת המכרזים
מסעיפי חוק הירושה
צוואה עכשיו ?
מ ו ז ר . . .

קישון על עו"ד


מי צריך "עו"ד למחשבים" ? / גד אופנהיימר

תומס ווטסון, יו"ר חברת IBM, אמר בשנת 1943 כי "בכל העולם יש מקום ל- 5 מחשבים לכל היותר". עורכו של עיתון מדעי העריך בשנת 1957 כי "עיבוד נתונים זה סתם גימיק אופנתי שלא יחזיק מעמד שנה". נשיא חברת "דיגיטל קן אולסן הסביר בשנת 1977 כי "אין סיבה בעולם שלאדם יהיה מחשב בבית". אם תחזיות אלה היו מתממשות, באמת לא היה צורך בהרבה ייעוץ משפטי בתחום המחשוב. ואולם כאשר כל עסק, ויהיה תחום פעילותו אשר יהיה, משתמש במחשבים ובתוכנה יום יום, יש לכך גם השלכות משפטיות שחשוב להיות מודעים להם. ברשימה זו אנסה לפרט חלק מנושאי המחשוב והמידע, אשר מצדיקים מעת לעת ייעוץ משפטי ספציפי.  

1.  עסקאות הקשורות לעיבוד הנתונים של העסק, כגון הזמנה לפיתוח תוכנה בהתאם לצורכי העסק, רכש רשיונות במוצרי תוכנה קיימים, רכש חומרה, רכש שירותי ייעוץ, שירותי הטמעה, שירותי תחזוקה, שירותי הדרכה, שירותי יישום, עסקאות  Outsourcing (מיקור חוץ), לשכות שירות, הסכמי העסקה עם עובדי המחשב, מסמכי סודיות (NDA), הסכמי רמת שירות (SLA), נאמנות לתוכנות מקור ועוד.
על כל עסקה מסוגים אלה לקבל ביטוי בחוזה כתוב וברור בין העסק לבין הספק. חוקי החוזים במדינה תקפים כמובן גם ביחס לכל הנושאים הכללים בחוזי מחשוב, כגון אופן עריכת החוזה, עקרונות קיום החוזה, כוח עליון, הפרת החוזה, עיכבון, קיזוז, פיצויים וכיו"ב. ואולם לצורך הגדרת הנושאים שהם לב העסקה וקביעה נכונה של התחייבויות הצדדים, נדרשים ניסיון וידע משפטיים ספציפיים. בכל אחד מסוגי החוזים שפורטו לעיל יש שורה ארוכה של נקודות ועניינים אשר חייבים לטפל בהם נכון, שאם לא כן, יהיה קיים בעסקה כבר מראש פוטנציאל גדול למחלוקות בעתיד, ולפעמים גם לכישלון הפרוייקט עצמו. רק כדי לסבר את האוזן אזכיר מספר קטן של דוגמאות מתוך עשרות עניינים מסוג זה. בחוזה להרשאת שימוש בתוכנת מדף יש חשיבות עליונה להגדרה מדויקת של היקף השימוש המורשה, משך ההרשאה, מידת ותקופת האחריות, הדרכה, התקנה, גרסאות חדשות של התוכנה ועוד. בחוזה של מיקור חוץ חשוב ביותר להגדיר באופן מדויק מנגנון של עדכון התמורה בעתיד, לקבוע הוראות מפורטות לגבי עובדי שני הצדדים, לאפשר ולקבוע אופן של היפרדות הצדדים בעתיד וכיו"ב. בחוזה לפיתוח תוכנה חייבים להגדיר היטב ונכון את סוגיית זכויות הקניין הרוחני בתוכנה על פיתוחיה העתידיים ועוד. וכך הלאה, בכל התקשרות נושאים מיוחדים המחייבים התייחסות בהתאם למהות העסקה. כדי להגדיר נכון את התחייבויות הצדדים חשוב להתאים את החוזה הן למסמכים קודמים שהוחלפו בין הצדדים, והן למקובל בישראל ובעולם באותו תחום ספציפי.

2.      משמעויות משפטיות מגוונות יש לקיום אתר האינטרנט של העסק. גם כאן יש רשימת עניינים שיש לתת עליהם את הדעת, כגון החוזה לפיתוח האתר, עריכת תקנון אשר הוראותיו יחולו ביחסי העסק עם הגולשים, אחריות העסק לתכנים באתר (טקסטים, מאמרים תמונות, פורומים, טוקבקים וכד'), שאלת ה Links (קישורים) מהאתר ואל האתר, נושא הפרסומות באתר והפרסומות של האתר, ועוד.

3.      נושא חשוב אחר הוא הגנת הפרטיות של האנשים אשר מידע אישי אודותם מעובד או רשום במחשבי העסק. אלה יכולים להיות נתונים אישיים, כלכליים, רפואיים, מקצועיים וכיו"ב, כל עסק על פי תחום עיסוקו המיוחד. זה יכול להיות מידע על עובדים, על מנהלים, על לקוחות, על מבוטחים, על מטופלים, על תלמידים, על סגל הוראה, על חולים, על מאושפזים, על ספקים, וכיו"ב. עיבוד הנתונים או אחסנת מידע מסוג זה מצריכים הקפדה על קיום חוק הגנת הפרטיות משנת 1981 והתקנות שהותקנו על פיו, לרבות ביחס לחובת רישום מאגרי מידע אצל הרשם במשרד המשפטים, אמצעי אבטחת המידע הנדרשים בעת הטיפול במידע, המותר והאסור ביחס להיקף השימוש במידע, דיוור ישיר על סמך המידע, ועוד. יודגש כי חוקי הגנת הפרטיות חלים רק על אנשים ולא על חברות או עסקים אחרים. הסודות המקצועיים של החברה והעסק זוכים להגנה רחבה וטובה בחוק העוולות המסחריות משנת 1999. כמו כן ניתן (אם כי לגמרי לא הכרחי), לטפל בנושא בנוסף גם באמצעות הסכמי סודיות (NDA) הנערכים ונתפרים ספציפית למצבים מיוחדים בחיי העסק.

4.      רצויים גם הכרה ומודעות למספר חוקים ספציפיים לנושא המחשבים, ובראש וראשונה הוראות חוק המחשבים אשר נחקק ב- 1995 והמגדיר שורה של התנהגויות פסולות כעבירות פליליות, כגון חדירה בלתי מורשית למחשב או לתוכנה, עריכת והפצת וירוסים, סוסים טרויאניים, תולעים או כל קוד מזיק אחר, שיבוש פעולתו של מחשב שלא כדין, זיוף נתונים, גניבה ומרמה באמצעות מחשבים ועוד. חוקים נוספים שכדאי להכירם הם חוק החתימה האלקטרונית משנת 2001, מספר דיני ראיות ספציפיים למידע ממוחשב וחלקים מחוק חופש המידע משנת 1998.

5.      במצבים שונים אליהם נקלע העסק חשוב גם לדעת לאתר פסקי דין מסוימים הרלוונטיים לאותו מצב. מן המפורסמות הוא שהטכנולוגיה מתפתחת בעשרות השנים האחרונות במהירות מטורפת, בעוד המשפט "נעבך" מפגר ומדדה אחריה במאמץ סיזיפי להתאים את כלליו ככל יכולתו לחידושים. הסיבות לפיגור זה ידועות ובחלקן אף מוצדקות, אך לא זה המקום לפתח את הדיון בנושא מרתק זה. מכיוון שכל תהליך של חקיקה (בכל העולם) הוא מעצם טבעו איטי וממושך, התוצאה היא שבכל נקודת זמן יש מחסור חמור בחוקים העונים על כל המצבים החדשים. אבל המציאות אינה יכולה לחכות ומישהו חייב למלא את הפער. והמישהו הזה הם השופטים. בתי המשפט ממלאים את החסר בדרך של קביעת תקדימים - דרך של חקיקה שיפוטית. יש לכך אין ספור דוגמאות, כאשר הדוגמה הבולטת ביותר הוא סביבת האינטרנט. נושאים עקרוניים ומשמעותיים ביותר בנושא האינטרנט נקבעו עד היום במספר גדול של תקדימים בעוד הכנסת (כמו גם מחוקקים רבים אחרים בעולם), טרם חוקקה חוקים בנושא.

6.      כאשר העסק נקלע, לא עלינו, לסכסוך או מחלוקת בנושא של מחשבים, טכנולוגיה או מידע, יש להכיר גם את האופציות השונות לפתרון: האם עדיף במקרה נתון לפנות לבית משפט, האם רצוי להעדיף בוררות, מתי יש לדבוק בגישור, אולי כדאי למנות "פוסק מקצועי", במי כדאי לבחור כמומחה מקצועי במידת הצורך, ועוד כהנה וכהנה שאלות. אכן שאלות דומות צצות גם במחלוקות אשר אינן דווקא בתחום המחשוב, ואולם התשובות לשאלות לא יהיו בהכרח אותן תשובות. תמיד יש להתאים את הפיתרון לסוג הסכסוך ולנשוא המחלוקת.

7.      בכל עסק יש לייחס חשיבות מיוחדת לעבודה אך ורק עם מוצרי תוכנה חוקיים. יש לדאוג לכך כי לא יסתננו למחשבי העסק בשום דרך עותקים פירטיים. מלבד העובדה שהשימוש בתוכנה מועתקת אינו ראוי מכל בחינה שהיא, יש בצידו גם סיכונים של הרשעה בדין וחיוב בתשלום פיצויים. על כן מומלץ ביותר כי בכל עסק יהיו נוהלים ובקרות אשר ימנעו כל הסתבכות בתחום זה.

בנוסף לנושאים המשפטיים שנסקרו לעיל ואשר רלוונטיים כמעט לכל עסק, יש עוד מספר נושאים של דיני מחשבים אשר רלוונטיים רק למגזרים מסוימים  במשק, כגון ארגונים הכפופים לחוק חובת מכרזים, חברות המגישות מענה למכרזים, ארגונים הכפופים לחוק חופש המידע, עסקים העוסקים בפיתוח או הפצת תוכנה בארץ או  בחו"ל ועוד, אך קצרה היריעה מלהתייחס גם לאלה ברשימה זו.

 

**  ניתנת רשות לעשות בתוכן רשימה זו שימוש חופשי, בתנאי שיצוין המקור (המחבר ואתר האינטרנט). אין להשתמש בתוכן לצורך שיגור "דואר זבל ", אין למכור אותו, ואין לגבות תשלום בגין השימוש בו. התוכן מיועד לציבור הרחב והוא איננו בגדר מתן יעוץ משפטי.  



פיתוח - אסף אופנהיימר